זיכרונות הילדות שלי תמיד מובילים אותי למשחקים של פעם. כילדים, לא היו לנו פיתויים רבים בתוך הבית. בקושי הייתה טלוויזיה, כך שאת מרבית זמננו הפנוי בילינו בחוץ. יש לי אחות תאומה, קרן, אנחנו הבכורות ויש לנו עוד ארבעה אחים ואחיות.
כשהיינו ילדות, לא היו מתקני משחק רבים כל כך ובוודאי שהם לא היו גבוהים כמו המגדלים הענקיים של היום. היו נדנדות, מגלשות, קרוסלות, נדנדת עלה ורד, סולמות קשתיים, נדנדות אנייה... תקני הבטיחות למתקני משחקים טרם נכתבו.
המתקנים היו מאתגרים הרבה יותר, הנדנדות היו גבוהות יותר, הקרוסלות הסתובבו בסיבוב גדול יותר, הסולמות היו גבוהים הרבה יותר... ולא, זו לא אשליה של זיכרונות דהויים. די אם תביטו בתמונות של "מתקני המשחקים של פעם" בחלק ה' של הספר, תראו מה היה קוטר הקרוסלה ותבינו עד כמה התנועתיות שחווינו כילדים על המתקנים הייתה עוצמתית.
כילדות, שיחקנו בחוץ ה-מ-ו-ן. כל מקום היה עבורנו גן משחקים, לא רק המתקנים של גן המשחקים. היינו ילדות די שובבות, רבנו הרבה ושיחקנו המון. גרנו בכפר והיה לנו חופש להסתובב בתוך כל המרחב, בגבול שבין בית הקברות בצפון ותחנת הרכבת הישנה בדרום. אתגרנו את עצמנו, לקחנו סיכונים (שלא תמיד נגמרו בטוב...), מתחנו את גבולות היכולת שלנו, ביטאנו את היצירתיות בכל מיני מעשים, והילדּות הייתה גדושה בכיף ובהנאה גדולה. אומנם הזמנים והתנאים השתנו מאז, אך הצרכים ההתפתחותיים של הילדים נשארו כשהיו: ילדים זקוקים לפעילויות מאתגרות, לגילוי אפשרויות חדשות, לפיתוח מיומנויות חשובות, לקבלת מענה לצורכיהם - כל זאת במהלך משחקים תנועתיים מהנים ושהייה באוויר הפתוח. לכן, גן המשחקים מהווה היום את המקום העיקרי שיכול לספק לילדים מענה לצרכים אלה.
כאמא לארבעה ילדים התחלתי ללכת עם ילדיי לגני משחקים כבר לפני כעשרים ושבע שנים. לפני כ-15 שנה הפכתי את הביקור בגן המשחקים ל"ספרות מקצועית", והיום אני צופה בילדים המשחקים מזווית אחרת.
את התחום הייחודי של תכנון גני משחקים מתוך ראייה של צורכי הילדים פיתחתי לאחר עבודת המאסטר שלי בטכניון, בהנחייתה של פרופ' רחל זבה, בנושא "התאמת מתקני משחק לצרכים ולהתנהגות של ילדים". זו הייתה עבודת המחקר הראשונה בארץ שחקרה את גני המשחקים. במחקר בדקתי בעיקר מהם הצרכים של הילדים ואם גני המשחקים אכן עונים על צרכים אלה. על עבודת המחקר הזו קיבלתי פרס מצוינות במחקר. חוות דעת הבוחנים הדגישה שהתוצאות מעניינות ובעלות ערך יישומי, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה תכנונית.
לאור הרקע האקדמי והמחקרים שערכתי, החלטתי להוציא לאור את כל הידע שצברתי ולהביא לעולם כלים פשוטים, מעשיים ונגישים לכל אחד, שיחשפו את הפוטנציאל שיש בגן המשחקים לפיתוח מיומנויות חשובות וכישורי חיים, וילמדו את הילדים (ואת הוריהם) לסמוך על עצמם ולשמור על עצמם, לקחת אחריות על מעשיהם ולהתמודד עם אתגרים - וזאת באמצעות משחק, כיף והנאה בגן המשחקים.
כתיבת הספר לא הייתה עבורי בגדר הגשמת חלום. כתיבת הספר מבחינתי היא שליחות ציבורית, אולי אפילו "מפעל חיים", שמטרתו לעזור לנו - המבוגרים, ההורים, אנשי החינוך, מקבלי ההחלטות, המתכננים - לענות לצרכים ההתפתחותיים החשובים של ילדינו, שנשכחו עם השנים.
